תקנים בינלאומיים לחישובי כמויות: NRM2, CESMM4 ו-Eurocode

תקנים בינלאומיים לחישובי כמויות הם מערכות כללים אחידות הקובעות כיצד מודדים, מסווגים ומתמחרים עבודות בנייה והנדסה אזרחית. שלושת התקנים המרכזיים הם NRM2 (תקן RICS לבנייה כללית), CESMM4 (תקן ICE להנדסה אזרחית) ו-Eurocode 2 (תקן אירופי לתכן בטון), ולצידם פועלת בישראל השיטה המקומית של המפרט הבינמשרדי ("הספר הכחול") ומחירון דקל.

בעולם הבנייה הגלובלי, כשמדברים על "כתב כמויות" לא כולם מתכוונים לאותו מסמך. כל מדינה ופרויקט מגיעים עם כללי משחק שונים. הכרת תקנים אלה הפכה לדרישת בסיס לכל מי שרוצה לפעול בשוק הבינלאומי או לייצר כתבי כמויות ברמה גבוהה.

עם גידול פעילותן של חברות קבלנות ייצוא ישראליות, עם כניסת משקיעים זרים לשוק הנדל"ן הישראלי ועם אימוץ גובר של BIM ו-5D בתעשייה, השפה המקצועית הפכה לרב-לאומית. מהנדס ישראלי שנשלח לנהל פרויקט בגרמניה, בבריטניה או באפריקה יגלה שכללי המדידה, שיטות הסיווג ואפילו ייעוד יחידות המידה שונים לחלוטין ממה שלמד בארץ.

מעבר לשוק הבינלאומי, הכרת תקנים כמו NRM2 ו-CESMM4 מעשירה גם את הפרקטיקה המקומית: מבנה ה-work sections של NRM2 מציע שיטת סיווג ברורה יותר מהמאגר הבינמשרדי הישראלי בתחומים מסוימים, ועקרון ה-measure & value של CESMM4 רלוונטי לכל חוזה המדידה-ותשלום.

NRM2 – New Rules of Measurement, Part 2 הוא תקן RICS (Royal Institution of Chartered Surveyors) להכנת כתב כמויות מפורט. הוא פורסם ב-2012 והחליף את SMM7 (Standard Method of Measurement, מהדורה שביעית) שהיה בשימוש עשרות שנים. ההחלפה לא הייתה קוסמטית: NRM2 הוא מסמך שונה במהותו, עם גמישות רבה יותר ומבנה המותאם לעידן ה-BIM.

התקן מחולק ל-41 work sections, מ-Preliminaries (תנאים כלליים והוצאות כלליות של הפרויקט) ועד External Works (עבודות חוץ). כל work section מגדיר במפורש:

• יחידת מידה מחייבת לכל סוג עבודה
• כיצד יש לסווג ולתאר כל פריט
• אילו גורמים נכללים במחיר היחידה (ומהי "פריט נפרד" שיש לתמחר לבד)
• כללי מדידה ספציפיים לניכויי פתחים, חפיפות ועקמומיות

CESMM4 – Civil Engineering Standard Method of Measurement, 4th Edition הוא תקן ה-ICE (Institution of Civil Engineers) לפרויקטי הנדסה אזרחית. המהדורה הרביעית פורסמה ב-2012, עם תיקון מהותי ב-2019. בניגוד ל-NRM2 שמכוון לבניינים, CESMM4 עוסק בפרויקטים גדולים: כבישים, גשרים, מנהרות, מערכות ביוב, סכרים ועוד.

התקן מחולק ל-26 מחלקות עבודה (Classes), הממוספרות באותיות לטיניות (Class A עד Class Z). בין הבולטות:

Eurocode 2 (EN 1992) הוא התקן האירופי לתכן מבני בטון, בטון מזוין ובטון דרוך. הוא חלק ממשפחת תקני ה-Eurocodes המכסה את כל תחומי ההנדסה האזרחית (יסודות, פלדה, עץ, רעידות אדמה ועוד). Eurocode 2 מגדיר כיצד מתכננים קורות, עמודים, לוחות ורכיבי בטון אחרים בשיטת מצבי גבול (Limit State Design).

מבחינת חישובי כמויות, הנקודה הקריטית ב-Eurocode 2 היא מערכת סיווג חוזק הבטון. הבטון מסווג בפורמט Cxx/yy, כאשר xx = חוזק גליל ציריארי אופייני (בגיל 28 יום, ב-MPa) ו-yy = חוזק קובייה אופייני (בגיל 28 יום, ב-MPa).

לדוגמה, C25/30 = חוזק גליל 25 MPa / חוזק קובייה 30 MPa. בישראל נהוג לסווג בטון לפי חוזק קובייה בלבד (דרגה ב-20, ב-25, ב-30 וכן הלאה). לכן, ב-30 הישראלי מקביל בקירוב ל-C25/30 לפי Eurocode.

המפרט הבינמשרדי הישראלי ("הספר הכחול") הוא מסמך מקיף ומושרש שעומד בפני עצמו, אך מתוכנן בעיקר לפרויקטים ממשלתיים ישראלים. מחירון דקל (קבוצת דקל) משמש כבסיס לתמחור בשוק הפרטי. להלן ההבדלים המרכזיים:

• שיטת סיווג: ישראל – פרקים/תת-פרקים/סעיפים לפי המאגר הבינמשרדי; NRM2 – 41 work sections עם כללים אחידים לכל section; CESMM4 – 26 מחלקות עם סיווג תלת-ממדי (Work, Material, Type).
• מדידת עפר: בישראל מקובל למדוד לפי חתכים גיאוגרפיים ובנארית; CESMM4 Class E דורש פירוט לפי סוג קרקע ועומק.
• אחריות הכמויות: בפרויקטים ישראלים רבים הכמויות שבמכרז הן "מסכות"; ב-NRM2 נהוג לציין כמות אמינה; ב-CESMM4 תמיד measure & value.
• הוצאות כלליות: ב-NRM2 ה-Preliminaries מחולקות לסעיפים ספציפיים; בישראל לרוב הוצאות כלליות מוגדרות כ-% מסך החוזה.