תכנון ועיצוב תערובות בטון

תכנון תערובת בטון (Mix Design) הוא תהליך קביעת יחסי הכמויות בין מרכיבי הבטון כדי להשיג את התכונות הנדרשות. התכנון מתבצע על ידי טכנולוג בטון מוסמך ומתחשב בדרישות החוזק, העבידות, הקיימות ותנאי הסביבה.

הפרמטר הראשון בחשיבותו בתכן תערובת בטון הוא התאמת עבידות הבטון (Workability) לדרישות היציקה. בטון בעל תכונות חוזק טובות אינו מועיל אם הוא אינו מצטופף וממלא כראוי את תבנית היציקה.

יחס מים/צמנט (W/C Ratio) הוא הפרמטר הקריטי ביותר המשפיע על חוזק הבטון. היחס מבטא את היחס בין משקל המים למשקל הצמנט בתערובת.

העבידות מתארת את קלות העיבוד והיציקה של הבטון. היא נמדדת בבדיקת שקיעה (Slump Test). סיווג הסומך לפי ת"י 118:

דרגת החשיפה (Exposure Class) מגדירה את תנאי הסביבה שבהם יפעל אלמנט הבטון. היא משפיעה על דרישות הקיימות של הבטון, כולל יחס מים/צמנט מקסימלי וכמות צמנט מינימלית.

• דרגות 1-2: אלמנטים פנימיים, יבשים
• דרגות 3-4: אלמנטים חיצוניים, חשופים לגשם
• דרגות 5-6: מגע עם מי תהום, לחות גבוהה
• דרגות 7+: סביבה ימית, כלורידים, תנאים אגרסיביים

בעת הזמנת בטון ממפעל בטון מובא, יש לציין את הפרמטרים הבאים:

• דרגת חוזק (למשל: ב-30)
• דרגת סומך (למשל: S3)
• דרגת חשיפה (למשל: דרגה 4)
• גודל אגרגט מקסימלי (למשל: 19 מ"מ או 25 מ"מ)
• מוספים מיוחדים (אם נדרש)