זיון הבטון - עבודות ברזל ופלדה

בטון מזוין (Reinforced Concrete) הוא שילוב של בטון עם מוטות או רשתות פלדה. הבטון חזק ללחיצה אך חלש במתיחה, בעוד הפלדה חזקה במתיחה. השילוב ביניהם יוצר חומר בנייה בעל חוזק גבוה הן ללחיצה והן למתיחה.

הזיון מונח באזורים שבהם צפויים מאמצי מתיחה: בתחתית קורות ותקרות, בצד החיצוני של קירות תמך, ובאזורים שונים לפי תכנון המהנדס.

לפי המפרט הכללי ות"י 6, הזיון יהיה ממוטות פלדה עגולים או מצולעים, או מרשתות מרותכות:

כיסוי הבטון הוא המרחק בין פני הבטון לברזל הזיון. הכיסוי מגן על הפלדה מפני חלודה והוא קריטי לעמידות המבנה לאורך זמן.

שומרי מרחק הם פריטים המותקנים על הזיון כדי להבטיח את הכיסוי הנדרש. הם יכולים להיות עשויים מפלסטיק, בטון או מתכת.

חפיפה (Lap) היא החיבור בין שני מוטות זיון על ידי הנחתם זה לצד זה. אורך החפיפה נקבע על ידי המתכנן ותלוי בקוטר המוט, חוזק הבטון וסוג העומס.

• אורך חפיפה מינימלי: לפי תכניות הקונסטרוקטור
• החפיפות לא יתרכזו במקום אחד - יש לפזר אותן
• קשירת המוטות זה לזה בחוט קשירה או ריתוך (לפי הנחיות)
• מיקום החפיפות יהיה באזורים של מאמצים נמוכים

קוצים (Starter Bars) הם מוטות זיון היוצאים מאלמנט בטון אחד כדי להתחבר לאלמנט אחר. לדוגמה, קוצים היוצאים מיסוד לחיבור עם עמוד.

שטרבות הן קוצים המיועדים לחיבור קירות בנייה (בלוקים) לאלמנטי בטון. לפי המפרט הכללי, יש להבטיח חיבור הקירות והמחיצות לאלמנטי הבטון על ידי הוצאת קוצים בזמן היציקה.

אם קוצים לא בוצעו באלמנט טרם יציקתו, יידרש הקבלן לעגן קוצים על ידי קדוח וקיבוע עם דבק אפוקסי.